גבעתי נ' בדולח תעשיות אופטיקה בע"מ ואח'

החלטה

1.בפנינו בקשה דחופה (מיום 21.5.13) לבטול פס"ד שניתן במעמד צד אחד בו נתקבלה התביעה בתיק 17612-03-11 ("התביעה הראשונה") ונמחקה תביעת המבקשת בתיק 23695-04-12 ("התביעה השניה").

כן התבקש עכוב בצוע עד להחלטה בבקשה דנא ולהאריך המועד למבקשת לתצהיר עדות ראשית מטעמה בתביעות וזאת עד חלוף 30 יום מהחלטה בבקשה.

2.מש"הפליגו" הצדדים והאריכו בכתביהם נפרט טענותיהם בקציר האמר:

המבקשת

א.בא כוחה, עו"ד לפושין, נעדר מעבודתו הסדירה, שהה בביתו תוך שצרך משככי כאבים חזקים ולכן לא תקשר באופן שוטף וסדיר עם משרדו. אמנם ביה"ד קבע (24.4.13) כי הדיון יתקיים במועדו – אך לא היה מקום לקיים דיון בהעדרה, ובנסיבות החריגות מאד שנוצרו – קיום דיון בהעדרה ומתן פס"ד – הם צעדים דרסטיים ביותר ומרחיקי לכת.

לאור ס' 33 לחוק ביד"ע יש לבטל פסה"ד, שניתן תוך פגיעה בזכות הגישה לערכאות – זכות חוקתית שמצדיקה ביטול פסה"ד.

נטען כנגד טענות המשיבים וב"כ.

למבקשת טענות הגנה טובות המצדיקות בטול פסה"ד וקבלת תביעתה.

פסה"ד לא ניתן בדרך נאותה, שכן עמדתה לא הוצגה כדבעי ולא הוצגו ראיותיה.

המבקשת מפנה להלכה בבקשה לבטול: סיבת אי ההופעה וסכויי ההצלחה. כאן מונה היא את טענותיה תוך שלטענתה הראתה סכויי הצלחתה בתביעה (ודי בהגנה אפשרית).

המבקשת טוענת גם כי "המשיבה נהגה בחוסר תום לב ובחוסר נקיון כפיים" בבקשה סעד מביה"ד, שעה שידעה כי ב"כ המבקשת בחופשת מחלה, "התנהגות שאינה ראויה מבחינה קולגיאלית".

המבקשת שכרה שרותיו של משרד עו"ד נוסף, משב"כ עדיין לא בקו הבריאות, והם פועלים בשתוף פעולה לתקון העוול שנעשה לה על לא עוול בכפה.

"מדובר בצעד דרסטי שאינו מתקבל כדבר שבשגרה" ומשכך יש להתחשב בזכויותיה ולאפשר לה לנהל הליך הוגן.

המבקשת עתרה לחיוב "המשיבה" בהוצאות, צמוד מ"מועד מתן פסק הדין"(?).

המבקשת בתגובתה מונה קשייו הרפואיים של בא כוחה (בלא לפרט עיתויי מוגבלותו).

המבקשת לא מזלזלת בביה"ד. לא הגישה תצהיריה כי בתקופה הרלוונטית "התפרצה אצל עו"ד לפושין מחלה קשה". מתן פס"ד בגין אי הגשת תצהירים כשב"כ במצב בריאותי קשה ביותר – פגיעה של ממש בזכותה החוקתית.

המבקשת חוזרת (ואף בהעתקה) על טענותיה שבבקשה.

לתגובתה צורף תצהיר ב"כ המבקשת.

המשיבים